שבת וחגים בקהילת "ניגון הלב"

P1010356אדם מהלך בעולמו ולאורך ימיו, וזורחת השמש והבוקר נולד, ובאה השמש והלילה מכבה את היום. קהלת הזקן היה אומר על כך "הֲבֵל הֲבָלִים... הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל... וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל-מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם" (קהלת א).

אדם מהלך לאורך ימיו, ואם לא ידע לתת בהם סימנים, אם לא ידע להבדיל בין הימים, אם לא ידע להבחין בסימני הקודש במרוצת החול, לעשות לו חג ומועד - יכולים חייו לחלוף בין שקיעות לזריחות - וטעם לא יימצא לו בהם.

בניגון הלב אנו מבקשים לתת משמעות לדברים, מבקשים שלא לתת לשבת ולחג לחלוף כמו היו מובנים מאליהם.
אנו מבקשים לתת טעם בימים, לבנות להם מקדש מעט בשעטת דהרתן של חליפות הזמנים.

P1060905

אנו קהילה יהודית המחדשת אורחותיה:

כקהילה יהודית - אנחנו נוטלים את הבסיס למועדינו מן המסורת והתרבות היהודית; לומדים להכיר את יסודותיו של כל מועד; מנסים להבין את המשמעויות וערכי היסוד שעמדו בפני מחשבת הדורות שעיצבו את עקרונות החג; ובוחנים מה נכון לנו מאותה מורשת ומה כבר אולי אינו מתאים לימינו.

כקהילה מתחדשת - אנחנו רוצים להוסיף ליצירת הדורות לבני בניין שאינן מצויות בה. היצירה הישראלית עדיין צעירה,
אך כבר יש לה מה להציע למסורת העתיקה.

כקהילה מתחדשת - שרוב חבריה באים מקהילות חילוניות וממשפחות חלוניות, אנו מקיימים שיחה עם תפיסת האמונה שלנו אל מול האמונה הגדולה העוטפת את המסורת היהודית. זו היא שיחה של בני החברה המודרנית אשר פוגשים ומאמצים באהבה את המסורת, אך יוצקים אותה אל כלים חדשים.

P1110299כקהילה יהודית - אנחנו משמרים מסורות עליהן בחרנו שלא לוותר, כמו נוסחי תפילה עתיקים. לעיתים אף שקשה לנו להשלים הפשט שלהן, חשוב לנו לשמור על חלק מהן, שמנגינתן תישאר בחצרנו ושילדינו יכירו אותן כחלק בלתי נפרד מילדותם ובגרותם, גם אם בעולמם הן כבר אינן חלק מהיום יום.

כקהילה מתחדשת - אנחנו חופשיים לתת לשבת ולחג סימנים מרוחנו האחרת. אנחנו מבקשים להעניק להם משמעויות הנכונות לנו ודרכי ביטוי המתאימות לקהילה חופשית, מודרנית בת הימים הללו.

בניגון הלב עוד חוזר הניגון הישן והטוב, והוא נוגע במנגינות החדשות והמתחדשות.
השבת אולי כבר אינה אותה שבת, התפילה כבר אינה אותה תפילה, דפוסי החג אולי כבר אינם זהים לדפוסים העתיקים, אך זהו מפגש אנושי-יהודי בו הישן והחדש מוצאים להם דרך להשתלב.
זה המקום לנחמה ולפיוס בין רוחות העולם – לניגון וללב.